הוועדה ליציבות פיננסית
הוועדה ליציבות פיננסית היא ועדה שקמה מתוקף חוק בנק ישראל, שמטרתה לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית בישראל ובפעילותה הסדירה, באמצעות תיאום, שיתוף פעולה ושיתוף מידע בין כל רשויות הפיקוח הפיננסיות - משרד האוצר, בנק ישראל והרגולטורים הפיננסיים רשות שוק ההון ורשות ניירות ערך.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]יציבות פיננסית היא תנאי הכרחי להשגת צמיחה כלכלית בת-קיימא ולשם השגת רמה גבוהה של השקעות ותעסוקה במשק.[1]
בעקבות המשבר הכלכלי העולמי שפקד את כלכלות העולם בשנת 2008, גברה ההבנה כי לצורך הבטחת יציבות פיננסית מערכתית אין די ביציבותו של מוסד פיננסי אחד או של כל גוף פיננסי בנפרד, אלא נדרש תכלול כלל-מערכתי.[1]
הקמת הוועדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז 2012 עלה שוב ושוב הצורך בהקמתה בדו"חות של קרן המטבע הבין-לאומית. ב-25 בינואר 2017 הונחה לראשונה הצעת חוק בנק ישראל (תיקון מס' 4) (הוועדה ליציבות פיננסית), התשע"ז-2017[1] על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה. ב-28 בנובמבר 2018 הוקמה הוועדה באופן רשמי, לאחר שעברה הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית ואושרה בכנסת ברוב של 111 תומכים ונרשמה בספר החוקים של מדינת ישראל.[2][3]
ב-1 באפריל 2019 נערכה הפגישה הראשונה של הוועדה ליציבות פיננסית.[4]
הרכב חברי הוועדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נגיד בנק ישראל - יו"ר הוועדה
- מנכ"ל משרד האוצר - סגן יו"ר הוועדה
- המשנה לנגיד בנק ישראל
- החשב הכללי במשרד האוצר
- המפקח על הבנקים
- הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון
- הממונה בבנק ישראל על הפיקוח על מערכות התשלומים
- יו"ר רשות ניירות ערך
- ראש המועצה הלאומית לכלכלה - משקיף
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צבי זרחיה ועמרי מילמן, אחרי שנים של תקיעות: הוועדה ליציבות פיננסית יוצאת לדרך, באתר כלכליסט, 14 באוקטובר 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 הצעת חוק בנק ישראל (תיקון מס' 4) (הוועדה ליציבות פיננסית), התשע"ז-2017, באתר הכנסת, 25 בינואר 2017
- ^ אושר סופית: הקמת ועדה ליציבות פיננסית, באתר הכנסת, 26 בנובמבר 2018
- ^ חוק בנק ישראל (תיקון מס' 7), התשע"ט-2018, באתר הכנסת
- ^ היום התקיימה הפגישה הראשונה של הוועדה ליציבות פיננסית, באתר בנק ישראל, 1 באפריל 2019